<h1>רמב"ן — גיטין</h1>
<h2>דף נח:</h2>
נטלת באומד. פרש"י ז"ל שאחד מחמשים שאמרו חכמים מפרישו באומד שאם טעה אין אסור מדאורייתא דחטה אחת פוטרת את הכרי דלא נתנה בו תורה שיעור אלא ראשית דגנך, אף תרומת מעשר אע"פ ששיעורה קצוב ניטלת באומד, ובמחשבה שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר, ותרוייהו נפקא מונחשב, והאי דיליף תרומת מעשר מתרומה לענין אומד הוא דיליף, ומיהו במחשבה נמי תלה הכתוב תרומת מעשר בתרומה כדכתיב כדגן מן הגורן והרי זה בא ללמד ונמצא למד, והך מחשבה דאמרי' מחשבה גרידתא היא ולומר שאינו צריך להוציא בשפתיו, ומודו רבנן בתרומה גדולה שהיא במחשבה כדתנן באלם אם תרם תרומתו תרומה, והכי אמרינן בפ' שבועות שתים גבי גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו בנדרים דלא גמרינן בתרומה משום דהוו תרומה וקדשים שני כתובים הבאים כאחד והיינו תרומה גדולה דיליף מינה קרא ונחשב, ואפילו לרבנן, וי"א דבתרומה גדולה מכל נדיב לב נפקא כדאמרינן בזבחים דההוא בעולות כתיב ואתקוש תרומה לקדשים מה קדשים במחשבה אף תרומה במחשבה ותרומת מעשר מונחשב וכו' ומיניה הוו שני כתובים הבאים כאחד, וזה אינו נכון משום דרבנן ודאי פליגי עלי' דאבא אלעזר במחשבה כי היכי דפליגי באומד והיינו בתרומת מעשר, וליכא לאוקומי סוגיא דשבועות כאבא אלעזר, וה"נ מוכח בפרק בתרא דבכורות דפליגי רבנן אפילו במחשבה, ורבים אומרים נטלת באומד אף באומד, ואינו כן אלא דוקא באומד דהכי תנן במס' תרומות פ"א אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי, ומפורש בירושלמי אמר ר' אלעזר כיני מתני' מודד טבלו ומכניסו לביתו ובלבד שלא יתרום במנין. ולרבנן תרומה גדולה דוקא באומד אבל במנין אינו מן המובחר אבל תרומת מעשר דוקא במנין ולא באומד כלל, דתנן התם בתרומות פ"ד המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן. ובירושלמי מקשינן לה אמתני' דבפ"ק, ומתרץ אריב"ל כאן לתרומה גדולה כאן לתרומת מעשר, ותני כן אבא אלעזר בן גומל אומר מנין שאין תורמין לא במדה ולא במנין ולא במשקל תלמוד לומר ונחשב לכם תרומתכם במחשבה אתה תורם ולא בדבר אחר מה תרומה גדולה במחשבה אף תרומת מעשר במחשבה, פי' מתני' דבפ"ק בתרומה גדולה ודפ"ד בתרומת מעשר שהמונה משובח, ותני כן אבא אלעזר בן גומל אומר וכו' פי' מהך ברייתא שמעינן דבין לאבא אלעזר בין לרבנן תרומה גדולה באומד והיינו מתני' דאין תורמין, ובתרומת מעשר פליגי דלאבא אלעזר היא נמי באומד ולרבנן במנין ומתני' דהמונה משובח רבנן היא, והתם בפ"ד בעו בירושלמי עלה דההיא ממי הוא משובח אמר רב הונא משובח מן התורם מן האומד כלומר שאם תרם מ"מ תרומתו תרומה וזה משובח ממנו אמר ר' חנינא בר הלל מתני' אמרה כן והשוקל משובח משלשתן פי' דהיינו אומד ומונה ומודד א"ר חנינא תפתר בשלשתן ולית את שמע מינה כלום. ולי נראה דאבא אלעזר בן גומל ה"ק כשם שתרומה גדולה באומד היא נטלת כך תרומת מעשר לכתחלה נטלת באומד אלא שתרומה גדולה אינה נטלת כתחלה אלא באומד ותרומת מעשר באומד ושלא באומד, ואשכחן כי האי היקשא באותה שאמרו וטבחו או מכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ישנה ע"י אחר שפירושה מה מכירה אינה לעולם אלא ע"י אחר אף טביחה ישנה ע"י אחר, א"נ דאורייתא תרומה גדולה נמי במנין היא ואפי' לכתחלה, אלא דרבנן אמרי לכתחלה באומד שיטול בעין יפה, ולדאורייתא עביד היקישא, והיינו דאוקימנא בירושלמי להא דתנן המונה משובח בתרומת מעשר ותני כן אבא אלעזר בן גומל כו' כלומר מתני' אבא אלעזר בן גומל היא, מדתנן מונה משובח מכלל דתורם באומד תרומה הוי ומפרש ואזיל ממי הוא משובח מן התורם באומד וכו' ור' חנינא פליג עליה ואמר לעולם רבנן היא ומאי משובח לומר שיפה הוא עושה ותרומתו תרומה ותני והשוקל משובח בשלשתן ולית את ש"מ דמתני' אבא אלעזר היא אלא רבנן ותורם באומד לא הויא תרומה כלל בתרומת מעשר.
